אני גדול, אני יכול! לבד! רק אני! אאאאאננננניייייי!
מוכר לכם? הילדים שלי בגיל כזה שהם מגלים את היכולות האינסופיות שלהם בעולם האמיתי ורוצים לעשות ה-כ-ל לבד J.
לפעמים זה חמוד, לפעמים זה משגע, לפעמים זה ... יעיל J
מעבר לעובדה שהילדים מתפתחים וזה חשוב מאוד לאפשר להם להיות עצמאיים להגברת תחושת המסוגלות, הבטחון והסיפוק, התפתחות וחידוד היכולת המוטורית והקוגנטיבית (בגבולות הבטיחות כמובן), למה שלא תנצלו את הרצון העז שלהם לעשות דברים לבד כדי לעזור לכם בבית? J
זה מפתח עוד כמה קישורים נהדרים כמו שיתוף פעולה, עזרה לזולת, כיבוד והערכת המאמץ של האחר (שבדרך כלל מבשל, מנקה, מסדר, שוטף, מקפל, מכבס, מגיש, מנגב, מארגן.... שאני אמשיך?) J תופתעו לגלות שהשדונים המתוקים האלה שמתרוצצים לכם בבית מאווווווד אוהבים לעזור, גם להם נעים כשיש סדר בבית (אם תמשיכו להגיד להם את זה בלי סוף בכל הזדמנות, הם יבינו בסוף שזה באמת נעים להם) J
הפוסט הזה נכתב לקראת חג הפסח הידוע בשל מלאכות הבית הרבות של בוא האביב, אבל למעשה כדאי ליישם את הרעיונות כאן ביומיום ולעודד את הקטנטנים לקחת חלק פעיל ויעיל בבית.
החמודים שלי בני 3.5 ו-2.5 ואלה הדברים שהם יכולים לעשות בבית:
1. סידור משחקים- יש כוורת, יש ארגזים, בכל ארגז יש משחקים לפי נושאים, למשל "מכוניות", "תחפושות", "כבאות", "כדורים"... החמודים יודעים לאן שייך כל משחק, איפה המקום של הספרים והיכן נמצאים הפאזלים. תקפידו יחד איתם לסדר את הצעצועים בכל פעם למקום קבוע, כך הם ילמדו שלכל דבר יש מקום וכך יהיה להם יותר קל למצא את המשחקים שלהם. סדרו איתם, סדרו תוך כדי משחק (תזרקו את הכדורים לארגז כמו לסל, תסיעו את המכוניות, תאספו צעצועים לפי צבעים, תעשו תחרויות, ועוד ועוד), אימרו כל הזמן כמה זה כיף שהכל מסודר במקום וכמה נעים כשאין בלאגן, תשבחו, תשבחו, תשבחו- הם אוהבים את זה (בעצם, כולנו, לא?) J.
2. כביסה- לא, הם לא אמורים לכבס לבד J ,אבל הם בהחלט יכולים לדעת היכן ממוקם סל הכביסה ולשים שם את הבגדים המלוכלכים מהגן כשאתם מסדרים את התיק למחר או לפני שנכנסים לאמבטיה.
3. חיתולים- תנו להם לזרוק לבד את החיתולים עם הפיפי לפח. זו משימה שאפילו הקטנטנים ביותר מסוגלים לעשות. (אם אתם לא מוצאים משהו בבית, תזכרו שהקטנטנים גילו את הפח) J
4. סופר- אצלינו הקניות בסופר זה בילוי של אחר הצהריים J . החמודים נהנים מאוד להביא שקיות מהאוטו לבית (המותאמות למשקל שהם מסוגלים לשאת כמובן), ולהראות כמה הם חזקים! J . אפשר לתת לילדודים גם לסדר את קופסאות השימורים, לקחת את חבילות החיתולים לחדרם או את חבילת נייר הטואלט לחדר השרותים. לסדר את הפירות והירקות במגירות של המקרר או להכניס דברים למקפיא (אם הוא למטה).
5. עריכת שולחן ופינוי- אויש, כמה שהם נהנים מכל ההתעסקות הקשורה למטבח....(מעניין למה?) J , ילדים יכולים לשים סכום וצלחות פלסטיק על השולחן, תנו להם דברים מהמקרר כמו קופסאות עם אוכל או גבינות כדי שיניחו אותן על שולחן הארוחה, בסיום הארוחה- כולם עוזרים לפנות את הצלחות והסכום לכיור. אפשר גם לתת לחמודים שלכם לנגב את השולחן בסיום הארוחה- לא תאמינו כמה הוא יבריק אחר כך! J
6. טיטוא- לנו יש מטאטא קטן (שנקנה בסופר בסביבות ה-5 ש"ח) לכל ילדון בבית ובכל הזדמנות הם מטאטאים יחד איתי את הרצפה בבית או במרפסת.
7. אבק- יש לכם גרביית שאתם כבר לא צריכים? מעולה! הלבישו את הגרביים על הידיים של הילדים ותנו להם לנגב כל דבר- אחלה פטנט לא? J
8. כלב/חתול- לנו יש חתול מדהים, שמו תולי, ובינו לבין החמודים יש מערכת יחסים נהדרת :). החמודים יכולים לתת אוכל לתולי ולאסוף את האוכל שנשפך לו מהצלחת, לבדוק אם יש לו מספיק מים ולפתוח לו את הדלת כשהוא רוצה לצאת או להכנס הביתה.
9. נשפך? לא נורא- נשפך משהו? התפזר משהו? תנו לילדים לסדר אחרי עצמם- תעזרו להם, אבל אל תעשו זאת במקומם. זה לא עונש, ואתם לא כועסים, קרה- נשפך- מסדרים J . הילדים לומדים לקיחת אחריות ואת הדבר החשוב של סיבה- תוצאה- פתרון- עשיה.
10. בישול- כבר אמרתי שאצלינו המטבח הוא אחד המקומות האהובים? J אני משתדלת לשתף כמה שיותר את החמודים בבישול והכנת האוכל- שטיפת הפירות והירקות, חיתוך דברים רכים עם סכינים מותאמים, לישת בצק, ערבוב סלטים, טריפת ביצים, מריחת כריכים ועוד. תאמינו לי, הארוחות מתחסלות הרבה יותר טוב כשהחמודים משתתפים בהכנתן J.
כמה טיפים:
* ציפיות- הערה חשובה! הם לא חייבים לעשות הכל תמיד ומושלם, הם צריכים לנסות, להיות חלק מהתהליך, מהעשיה, להרגיש אחריות, לקבל שבחים, להרגיש "גדולים".
* הוראות מדויקות- ילדים לא מבינים הוראות כלליות כמו "תסדר בבקשה את הצעצועים שלך", תנסו לומר "שים בבקשה את כל המכוניות בארגז הכחול".
*לשבח, לשבח, לשבח- אל תשכחו לשבח, לומר "תודה על העזרה", "סידרת היטב את הצעצועים שלך", "איזה יופי שעזרת לאח שלך לסדר את הפאזל בקופסא", "וואו, סידרת ממש מהר וטוב את הירקות", "תראה, טיטאת כל כך טוב שלא נשאר אפילו פרור", "אני רואה איך את/ה משתדל/ת לעשות ...., כל הכבוד", "אנחנו ממש צוות טוב!". ואל תשכחו חיבוקים, נשיקות וכיפים!
* אתגרו אותם- כשהחמודים כבר יודעים לבצע את המשימה היטב ומתחילים להשתעמם, המציאו משימות קשות יותר או הגבירו את קושי המשימה (מהירות, איכות, כמות...).
* סימנים- אם הילדים מתקשים לזכור באיזה ארגז לסדר מה- הדביקו תמונות על ארגזי המשחקים כדי שיהיה ברור יותר מה שייך לאן- מכוניות, בובות, כדורים וכו'.
* למיין ולמסור- כשאתם רואים שיש לכם יותר מממממדדדדדדיייייי דברים לסדר, אולי זה סימן שהגיע הזמן למיין ולהחליט למסור חלק מהדברים. בגיל ובשלב המתאים לילדיכם, שתפו אותם בהחלטות- אלו צעצועים ניתן לאחסן/ למסור ולמי. למדו את הילד ערך חשוב של נתינה, וגם מנעו אגירה מיותרת J.
חרוצון הנקי וחצרון המלוכלך/ ענת אומנסקי
פעם, לפני שנים רבות וטובות
במעמקי יער-עד מופלא ועבות,
תחת עץ רחב-גזע, גבוה ורם
חיו שני גמדים שלא נפגשו מעולם.
האחד – חצרון – טיפוס משובב
אוהב לשחק ולצחוק בכל לב,
ביתו מלוכלך והפוך ומבולגן
הוא משחק, מתבטל – לנקות אין לו זמן.
השני – חרוצון – אחראי וקפדן
מתאונן, מתלונן: אני עסוק, אין לי זמן,
מבוקר עד ערב את ביתו ממרק
ולכן לעולם לא יספיק לשחק.
מתעורר חצרון בשעת צהריים
ונזכר שצריך לצחצח שיניים,
אך אוי, המברשת היפה האדומה
אינה במקומה – היא פשוט נעלמה.
לא נורא, הוא אומר, לא אצחצח שיניים
אין לי חשק לשטוף פנים או ידיים
להסתרק אין לי כוח, להתרחץ אתעצל
אצא לשחק ואחר כך – אתבטל.
מהרהר חצרון: נו טוב, אתלבש
הגיע הערב – השעה היא כבר שש,
אך היכן הבגדים? מכנסיים, חולצה
הוא שכח איפה שם – ועכשיו מי ימצא?
חרוצון, לעומתו, עם שחר מתעורר
ורץ לצחצח שיניים מהר
מצחצח היטב, מבריש ברצינות,
הוא מצחצח שיניים בכל הזדמנות.
ליד מיטתו מונחים סנדליו
החולצה במגרה – מכנסיו על קולב
הכל מגוהץ, מקופל ורחוץ
ונמצא במקום – לחפש לא נחוץ.
ממהר חרוצון את ביתו לנקות
אין לו זמן לשחק, לאכול או לשתות,
מנגב במטלית ושוטף את הריצפה
מכבס את בגדיו ומגהץ את המפה.
לפעמים הוא חולם על שעה של משחק
אבל לא... אי אפשר, כי... אולי נכנס אבק?
הוא מוכרח לטאטא – זה חשוב וכדאי
הוא מנקה בדבקות שוב ושוב עד בלי די.
הערב יורד וחרוצון כבר יגע
לנקות, לנקות – רק את זאת הוא יודע
לנגב ולשטוף, לאבק ולצחצח
מרוב עיפות למיטה הוא צונח.
היה יום בהיר בינות לשבילים
ביער העבות, בתוך סבך העלים
נפגשו כך פתאום ללא גינונים
שני הגמדים פנים מול פנים.
הביט חצרון בחרוצון ונפעם
גמד כזה נקי לא פגש מעולם,
הביט חרוצון בחצרון ונדהם
גמד כה מלוכלך לא פגש אף פעם.
הביטו השניים אחד בשני
ויחדיו שאלו: אתה מוזר או אני?
מה צריך להיות? נקי או מלוכלך?
מה רצוי או עדיף? אולי כך, אולי כך?
נעים מאד, שמי חצרון – אמר המלוכלך
אני אוהב להשתובב, אך סדר – לא כל-כך
בלי לסדר ולנקות אני כה מאושר
וכל הזמן אני צוחק ומתבטל לי וגם שר...
נעים מאד, שמי חרוצון, אני גמד קפדן
אני עוסק בניקיון בכל שעה וזמן
להתלכלך – חלילה לי, זו שטות וגם טעות
יש לנקות באחריות למען הבריאות.
חשב חצרון: זה נראה די נחמד
להיות מצוחצח – תענוג לגמד
קימט חרוצון את מצחו בחשד
לשחק קצת בבוץ – נחמד? לגמד?
ומאז אותו יום בינות לשבילים
השניים משחקים ומתבדרים ומבלים
מתלכלכים בבוץ ומטפסים על עץ
אחר כך הם הולכים יחדיו להתרחץ.
לפעמים הם מצירים תמונות יפהפיות
ונהנים לטבול בצבע את האצבעות
ואם נשפך קצת צבע על המכנסים
קוראים שניהם: זה לא נורא – הכל נשטף במים
ביתו של חצרון כבר לא נראה חורבה
הוא טורח לסדר ולנקות באהבה,
וחרוצון כבר לא חושש לרוץ ולהשתובב
הוא מתלכלך בבוץ ומשחק בחפץ לב.
יש זמן לרחצה ועת למשחקים
הבין אז חרוצון, וחצרון מסכים
לא כל לכלוך נורא – שניהם כך מסכימים
וכל תכונה – טובה, אם רק לא מגזימים.
לא צריך להגזים ולהיות מלוכלך
לא צריך להגזים ולהיות מצוחצח
לא צריך להגזים – כל דבר במידה
לא נגזים בספור, כי הוא רק אגדה.
